החום הכבד לא עצר כ-1000 איש מלהתקבץ היום בכפר אביב למבחן אישיות עצמי הנקרא איירון ביסט.
הרצים התחרו בשני מקצים, 11 ק"מ ו-5.5 ק"מ בהם מכשולים אשר עליהם לחצות או לבצעה "עונש" במידה ולא יכולים או לא מצליחים.
כצופה מהצד שמתי לב שהמירוץ על אף שמו החייתי – חיית הברזל, דוקא הוציא מהנבחנים את מיטב האנושיות.
על פני הרצים, על הסיפורים הקטנים המתפתחים לרגע ודועכים ניתן היה לראות את זה שרץ בשביל להוכיח לעצמו שיכול, את זה שרץ להתגבר על מכשולי הגוף, את זה שרץ בשביל להתגבר על איתני הטבע…
את הזוג שרץ בשביל הביחד, את זה שרץ כדי שהיא תראה אותו…
את החברות שנתקפות צחוק אל מול ההתפלשות בבוץ, את אלה שחייבים להגיע ראשונים בכל מחיר, את זאת שמתמסרת לקרירות הבוץ והמים ביום שרב מטורף ואת המחושב שעושה הערכת הכוחות…
את זה שנלחם את טיפת דמו האחרונה ואת זה שהרים חיוך למצלמה…
וכמובן את אלה שרצים בשביל ההנאה…
אז אמנם קוראים לזה איירון ביסט, חיית הברזל, אך דוקא בתחרות שכזאת מצאתי טונות ברזל של אנושיות.
קישור לאלבום התחרות בדף הפייסבוק של ספריל
קישור לאתר התחרות
קישור לדף התחרות בפייסבוק
א.ד. מדיה ואינטרנט 